שאלות ותשובות בנושא רכישת שפה, דחיקת לשון ואוצר מילים לשימושכם

  

מאמר המציג שאלות נפוצות בנושא רכישת שפה, אוצר מילים ודחיקת לשון ותשובות מפורטות לשימושכם

 

לקראת תחילת שנת הלימודים רציתי לשתפכם בפניות של הורים בשאלות שוודאי מטרידות רבים אחרים:
והפעם :
לבני בן השלש אוצר מילים רחב ושפה תקינה ביותר. עם זאת שליפת המלים דורשת ממנו ריכוז וניכר שהוא משקיע בה אנרגיה. כאשר קוטעים את דבריו הוא מתרגז ומתחיל מהתחלה, לעתים חוזר על חלק מהמילה אפילו שלוש פעמים. לפעמים לוקח זמן עד שהוא זוכה לגמור משפט בביתינו הברוך והמחונך על מנטליות של דיבור אוטוסרדי (מהיר).
תשובה:
אם יקרה, המקרה שאת מתארת מתאים לבני שלש רבים וודאי הדיון בשאלתך ישמח אמהות רבות שהתביישו לשאול. 
בסביבות גיל שלש, ילדים רבים מציגים "קפיצה" בולטת בהתפתחותם השפתית. בתקופה שבה הילד רוכש מבנים שפתיים חדשים נדרשת התנסות רבה עד שהילד מגיע למיומנות ושליטה בהם. ילדים רבים, חווים בתקופה זו, שלב התפתחותי של חוסר שטף בדיבור. ברב המקרים הדבר יעלם מעצמו תוך תקופה קצרה יחסית. רק אצל מעטים מדובר בגמגום. בשני המקרים יש מה לעשות !!! 
כאשר ההורים מתרשמים מקושי בדיבור הגורם לילד אי נוחות, בין אם מביע זאת מילולית ("קשה לי לדבר", "המלים נתקעות לי") ובין אם מציג שינוי בהתנהגות (נטייה לבכי, הסתגרות, אלימות בגן וכדומה) או כאשר ההורים עצמם מוטרדים מדיבורו של הילד, מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת המנוסה בטיפול בילדים בתחום הגמגום. הקלינאי יאבחן הבעיה, ידריך ההורים וימליץ על טיפול במידת הצורך. להדרכה וקבלת כלים כיצד להתאים הסביבה הביתית לילד חשיבות רבה הן להרגעת ההורים והפחתת הלחץ שהם משדרים לילד והן בהקלה על הילד בתקופה בהחלט לא נעימה. 
תחילת שנת הלימודים הינה תקופה בה אני מקבלת פניות רבות מהורים מודאגים לילדים בגילאים שונים. ילדים בעלי נטייה לגמגום עלולים לחוות תקופה של חוסר שטף המלווה את ההסתגלות במעבר מהחופש בחזרה למסגרת. חשוב להנהיג בבית "תרבות דיבור" ולתת לילד הצעיר הרגשה שמקשיבים לו בסבלנות. במידה והתופעה נמשכת והילד או אתם ההורים אינכם רגועים, מומלץ כאמור לפנות לאבחון בטרם יצבור הילד תסכול, חוסר בטחון ואף המנעות מדיבור.

 
 

ועוד שאלה בנושא "דחיקת לשון":
שאלה: בתי החלה ללמוד כעת בגן חובה. ילדה בוגרת, בעלת שפה עשירה אך שמתי לב שבזמן שאומרת מלים מסוימות הלשון מציצה מבין השיניים. אציין שהייתה עם מוצץ עד גיל 5. האם אפשר לטפל בכך עכשיו או שמוטב לחכות
תשובה:
אם יקרה, כל הכבוד לך על ההבחנה! הורים רבים אינם שמים לב ל"דחיקת הלשון" ולצערי גם הגננות והמורים אינם מפנים, למרות שמדובר בשיבוש שכיח המצריך התערבות
קלינאי התקשורת חלוקים בדעותיהם על הגיל המתאים לטיפול בשיבוש זה. אני אישית חושבת שילד צריך לעלות לכיתה א' עם שפה תקינה ודיבור בוגר ועל כן כדאי לנסות ולטפל לקראת גיל זה. 
דחיקת הלשון יכולה לבוא לידי ביטוי באותיות השורקות (ס,ז,צ ו-ש) ולעתים גם באותיות הנהגות בעזרת הלשון כמו: ת, ד, נ ו-ל. לעתים הדחיקה מופיעה גם תו"כ לעיסה, בליעה ומנוחה (נשימה בפה פתוח עם לשון משורבבת) במקרים אלה חשוב לוודא שמערכת א.א.ג מתפקדת כראוי. הדבר מזיק לשיניים ומשפיע על צורתן ! למציצת מוצץ מעבר לגיל 4 יש קשר לכך גם כן. 
נערים רבים מגיעים לטיפול בגיל מאוחר יחסית, בהפניית האורתודונט לפני יישור שיניים. חשוב להבין כי לא מדובר רק בעניין אסתטי אלא גם בהשפעה ישירה על צורת המנשך.
לצורך תיקון שיבושים מסוג זה דרושה בשלות פיזיולוגית, מודעות של הילד לשיבוש, אבחנה שמיעתית תקינה בין הצלילים, מוטיבציה לתרגול בבית ועוד. ילד שמשבש היגוי ואף מחליף בין צלילים דומים עלול לכתוב גם בשגיאות ועל כן חשוב לתת לכך מענה בשלב בו מתחיל להכיר האותיות ולקשר צלילים לאותיות.
קלינאי מנוסה ידע לאבחן האם העיתוי מתאים לטיפול מהבחינות שציינתי. באם כן, הרי שמדובר בטיפול קצר וממוקד לרב. בהצלחה ושנת לימודים מוצלחת !

 
 

עוד שאלהבנושא רכישת שפה:
"נכדתי בת השנתיים מאחרת לדבר ואוצר המילים שלה כולל מילים בודדות בלבד. אני לוחצת על בתי לגשת לאיש מקצוע אולם היא טוענת שזוהי התפתחות תקינה ואין מה לדאוג. רציתי לדעת האם ללחוץ עליה לפנות או לחכות?"
סבתא יקרה, טוב שלהורים צעירים וחסרי ניסיון יש סבתות ערניות ומעורבות כמוך ועם זאת, הפנייה לייעוץ חייבת להיות ביוזמת ההורים. אין טעם "ללחוץ" ולהלחיץ אלא לספק מידע ולהשאיר ההחלטה בידי ההורים. 

על ביתך לדעת שבגילאים צעירים, רכישת השפה תלויה במידה רבה בחשיפה לשפה שהסביבה הקרובה מספקת לפעוט ולכן להורים תפקיד חשוב בתהליך. לעתים די בהדרכה טובה להורים על מנת להשלים הפער. במידה ועולה צורך בטיפול אני הופכת את ההורים לשותפים פעילים והכל נעשה בדרך של הנאה ומשחק. אגב, בקליניקה שלי אני פוגשת סבתות רבות המעורבות בגידול הנכדים, המגיעות לקבל הדרכה ותורמות אף הן. 

תוכלי לספר לבתך שהשפה אכן מתפתחת בהדרגה ובקצב שונה מילד לילד ועם זאת, כדאי לשים לב למספר דברים ולפנות לאבחון על מנת לוודא שמדובר באחור בלבד ולא בקושי המצריך התערבות. חשוב לדעת שחלון ההזדמנויות להתפתחות שפה הינו מגיל הלידה ועד גיל 4 (ה"נדיבים" יגידו שעד גיל 6) ולכן ככל שנקדים לטפל, כאשר הפער קטן והילד עדיין לא צבר תסכול, כך ייטב ! 

בסביבות גיל שנה- שנה וחצי, נרכשות המילים הראשונות. בהדרגה מופיעים צירופי - מלים (הנה אוטו, אבא בוא) ובגיל שנתיים אנו מצפים כבר למשפטים פשוטים בני 3 מילים (הבובה שותה חלב, אבא נוסע באוטו). אחר כך, המשפטים מתארכים בהדרגה ונעשים מורכבים יותר. אז יכול הילד להעביר מסרים יותר ברורים ומדויקים עם התייחסות למין, לכמות ולזמן עליהם הוא מדבר. 
עם זאת, לא כל ילד שבגיל שנתיים מפיק מלים בודדות בלבד זקוק לטיפול ! 
בכדי לקבוע האם מדובר בבעיה חשוב לפנות לקלינאי תקשורת המוסמך לאבחן זאת ואף לתת להורים הדרכה ראשונית. בינתיים, חשוב לבצע בדיקת שמיעה על מנת לשלול ירידת שמיעה, שהיא בעלת השפעה רבה על התפתחות השפה והדיבור. ישנה גם חשיבות לסוג המלים שיש לילד (האם רק שמות עצם או גם פעלים ותארים?).
באבחון נעריך את כל כישורי השפה שלו באופן פורמאלי (אבחונים סטנדרטים) ובלתי פורמאלי (תצפית על הילד משחק ומשוחח ומידע שנקבל מהוריו ומהגננת), נבדוק את רמת הבנת השפה, את מובנות הדיבור וכן עד כמה הילד תקשורתי ולא רק את תוכן מבעיו. 
ילד המאחר בהבעה אך מתקשר היטב ללא מלים (בעזרת שפת גוף, סימנים והבעות פנים) ומבין כמצופה בגילו (הוראות ישירות ועקיפות, שאלות ומושגים) מדאיג הרבה פחות. במידה ושללנו בעיית שמיעה או בעיה בהפקת הדיבור לצד תקשורת והבנה תקינות, סביר שההבעה תגיע ולרב נסתפק בהדרכת ההורים בלבד.

ולכן, ברגע שההורים או הסבתא במקרה זה..., מודאגים מהתפתחות השפה של הילד, כדאי לפנות לאיש המקצוע המתאים כמה שיותר מוקדם ולא להסתפק בתשובות של השכנה בגינה או להשוואה בין ילדים. פנייה מוקדם לעתים יכולה לאתר קושי קל ולהשלים הפער הקטן במהירות ובקלות.

 
משיבה הילי בן צבי פלד, קלינאית תקשורת MA (מנהלת מקצועית תחום שפה ודבור, ביחידה להתפתחות הילד של מכון אחיה, מנהלת מכון ספורתראפיה בהוד השרון, קליניקה פרטית במתן).

יצירת קשר